56 הנגשת השכלה גבוהה בעשור האחרון שיעור הסטודנטים הלומדים מסך תלמידי 60%- במכללות עומד על יותר מ התואר הראשון. צעירים שקודם לכן לא עמדו בדרישות הקבלה שהציבו האוניברסיטאות הצליחו להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה, אשר שינתה רוב מכריע של 90- את פניה. אם בראשית שנות ה ) למד באוניברסיטאות, הרי מאז 85%( הסטודנטים הצטרפו המכללות למפת ההשכלה הגבוהה חלה עלייה מתמדת בחלקם היחסי של הלומדים בהן. הנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה החברתית לצד העלייה במספרם הכולל של הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, ממוקדים מאמצים בהרחבת נגישותה לאוכלוסיות מן הפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולקבוצות מוחלשות. המכללות הפרושות בכל רחבי הארץ יצרו פיזור וגיוון של מפת ההשכלה הגבוהה, ותרמו להנגשת הלימודים האקדמיים לתושבי הפריפריה. לשם לא התקיימו כלל לימודים 1990 השוואה, בשנת מן 9% אקדמיים באזור הצפון, ובדרום למדו רק משנת הסטודנטים לתואר ראשון. לעומת זאת, תש"ע כרבע מן הסטודנטים לתואר ראשון לומדים במוסדות בצפון הארץ ובדרומה. ד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, מאמין כי בעשורים האחרונים המכללות "אפשרו את המוביליות החברתית הכי גדולה בישראל". כסוציולוג שמחקריו מתמקדים בניתוח יחסי מרכז ופריפריה הוא קובע: "בעוד שהאוניברסיטאות משמרות הגמוניה, הרי שהמכללות מייצרות מוביליות חברתית. אל המכללות הגיעו אוכלוסיות שהיו דור ראשון להשכלה, וזה שינה את המעמד הסוציו-אקונומי שלהן". מסך הסטודנטים לתואר 29% בשנת תשע"ח הגיעו סטודנטים) מיישובים 47,000- ראשון (יותר מ הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים ). חלקם היחסי של הסטודנטים מאשכולות 4–1( אלה הולך וגדל: בשנת תשפ"א עמד מספרם על מהלומדים לתואר 30%- איש ואישה - כ 58,000- כ , שהיו 65,000- ראשון, ובשנת תשפ"ב הגיע לכ כשליש מסך הסטודנטים לתואר ראשון. סטודנטים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים עדיין סובלים מתת-ייצוג במערכת ההשכלה הגבוהה; חלקם באוניברסיטאות נמוך באופן יחסי, אבל במכללות הוא גבוה יותר וקרוב לשיעורם באוכלוסייה. במערכת ההשכלה הגבוהה עדיין ניכרים סימנים של ריבוד ואי-שוויון. חרף מאמצים להגברת הנגישות של ההשכלה הגבוהה, נשמרים פערים גדולים בין קבוצות חברתיות שונות ברכישת השכלה, ומוסיף להתקיים המתאם בין רקע סוציו-אקונומי, מוצא ומשתנים דמוגרפיים נוספים, לבין השתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה. אי-השוויון משתקף בבירור בנתוני הגרף הבא, אשר ממחיש את הקשר בין מעמד סוציו-אקונומי ובין כניסה להשכלה גבוהה בכל תחומי הלימוד, וביתר שאת במקצועות הטכנולוגיה והמדעים, אשר עומדים בחזית החדשנות בעולם ההיי-טק. מן הנתונים עולה כי סיכוייו של צעיר מאשכולות 30 להתחיל בלימודי תואר ראשון עד גיל 10–9 ויותר מסיכוייו של צעיר מאשכולות 4 גבוהים פי (חברה ערבית וחרדית בעיקר), וכפולים 2–1 לעשות כן. 4–3 מסיכוייו של צעיר מאשכולות ) הפערים STEM( במקצועות הטכנולוגיה והמדעים , בהתאמה. גם באשכולות 3 ופי 8 רחבים אף יותר: פי ) הסיכוי להתחיל לימודים אקדמיים 5-6( האמצע 30-40% , מהאשכולות העוקבים 25-30% נמוך ב .STEM- לומדים בלימודי ה
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==