55 הנגשת השכלה גבוהה השכלה גבוהה בישראל 90- הרחבת ההשכלה הגבוהה בשנות ה נפתחו ארבע מכללות אקדמיות באזור הדרום. בעשור זה ובעשור שלאחר 2009- ל 2000 בין השנים יותר מהגידול 7% , במספר הסטודנטים 57% ) הציג מחוז הדרום גידול של 1999-2018 מכן (בין השנים הממוצע הארצי באותן שנים. העלייה הרצופה בשיעור הסטודנטים החדשים במוסדות להשכלה גבוהה מתוך מלמדת על השינוי הדרמטי בנגישות ההשכלה הגבוהה בישראל. מאז , אז עמד חלקם של הסטודנטים 90- ראשית שנות ה מן השנתון, הוכפל שיעורם עד 23%- החדשים על כ בשנת תשע"ג. בעשור האחרון כל צעיר שני 50%- כ לומד במוסדות להשכלה גבוהה. , שיעור בעלי ההשכלה OECD- על פי נתוני ה העל-תיכונית והאקדמית בישראל הוא מן הגבוהים הם בעלי 64–25 מילידי הארץ בני 50% : בעולם בממוצע במדינות 40%- השכלה גבוהה, בהשוואה ל . ישראל שנייה רק לקנדה, שם עומד OECD- ה .60%- שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה על כ נקודת מפנה בעלת חשיבות בהקשר זה היא החלטתן של ממשלת ישראל והמועצה להשכלה , לאפשר למכללות להעניק 1993 גבוהה משנת לבוגריהן תואר ראשון שווה ערך לתואר שניתן קודם לכן רק באוניברסיטאות. בעקבות ההחלטה, שזכתה לכינוי "מהפכת המכללות", קמו מכללות רבות המעניקות תארים אקדמיים, והיצע אפשרויות ההשכלה הגבוהה בישראל התרחב מאוד. ועד היום גדל מספרם של 80- משלהי שנות ה היו 1989 . בשנת 3 המוסדות להשכלה גבוהה פי 1995 מוסדות להשכלה גבוהה ובשנת 21 במדינת . בשנים שלאחר מכן נפתחו 50 עמד מספרם על 62 מספרם עמד על 2018 מוסדות נוספים ובשנת מוסדות. הצביע דוח מבקר המדינה 1999 אף על פי כן, בשנת עלפעריםבנגישותההשכלההגבוההלתושבי הדרום. בין היתר מצא המבקר כי שיעור בני הנוער בערי הפיתוח בדרום הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ) נמוך באופן דרמטי משיעור זה ביישובים 6.7%( ), והוא נמוך משמעותית אף 45.4%( המבוססים בסיכום הפרק .)27%( משיעורם בערים הגדולות קבע המבקר:
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==