82 שיפור התמדה בהשכלה גבוהה בעשורים האחרונים צמחה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל באופן דרמטי. פתיחת המכללות המתוקצבות והפרטיות הביאה להנגשת ההשכלה הגבוהה לחלקים נרחבים באוכלוסייה. לצד התפתחות חיובית זו עולה דאגה ביחס לשיעור מסיימי התארים, במיוחד לנוכח נתונים המצביעים על שיעור נשירה גבוה יותר בקרב אוכלוסיות מסוימות, במכללות הציבוריות ובמכללות לחינוך. הוא מונח רחב המתייחס לניהול שיפור התמדה מיטבי של טווח דפוסי הלמידה לאורך התואר, לרבות הפחתה של תופעות כגון הארכת משך הלימודים אל מעבר לתקופה המוגדרת על ידי מוסדות הלימוד, החלפת תחום לימודים או מוסד, השהיית התואר לתקופה מסוימת וחזרה אליו בתקופה מאוחרת יותר, הפסקת לימודים בין שנה א' ל-ב' ונשירה טרם סיום התואר. לכל אחד מדפוסים אלה יש השלכות לא רק על הסטודנט, אלא גם על המוסד, על מחלקות הלימוד ועל המשק והחברה. האתגר שיפור התמדה בהשכלה הגבוהה מחיר הנשירה בחברה המודרנית, למספר שנות הלימוד של אדם יש השפעה עצומה על סיכוייו להשתלב בשוק העבודה ולהתקדם בו, ונשירת סטודנטים מביאה לפגיעה בהכנסתם העתידית ובאפשרות שלהם לניעות חברתית. נוסף על פגיעה באופק התעסוקתי, הנשירה מביאה לאובדן של שכר הלימוד ולעיכוב בכניסה לעולם העבודה. היא מלווה גם בפגיעה בדימוי העצמי של הסטודנט או הסטודנטית – תופעה שעשויה ללוות אותם שנים רבות ולהקטין את הסיכוי שירכשו תואר בהמשך. סטודנט שעזב לפני סיום התואר גורם לניצול משאבים לא יעיל של מוסד הלימודים, ולאובדן שכר לימוד ותקציבים ממשלתיים, שכן מוסדות מתוקצבים מקבלים מימון מהמועצה להשכלה גבוהה גם על בסיס שיעורי התמדה. שיעורי נשירה גבוהים פוגעים בתדמית המוסד האקדמי ובכוח המשיכה שלו בפני מועמדים חדשים. הנשירה מהשכלה גבוהה פוגעת גם במשק; ראשית, באובדן תשואה על השקעה של המדינה בשנות השכלה אבודות. שנית, היא פוגעת בצורך של המדינה במספרים גבוהים של בוגרי אקדמיה וביכולתה לעמוד בביקוש לעובדים מיומנים בשוק , המתאפיין בתהליכי 21- העבודה של המאה ה אוטומציה נרחבים. נשירת סטודנטים פוגעת בקידום תעשיות מתקדמות ובהעלאת פריון העבודה.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==